צעדים ראשונים לריכוז מיטבי

הצעד הראשון לריכוז, או קשב, הוא להחליט במה רוצים להתרכז. נשמע פשוט, אבל זה בעצם לא, כי מה שנבחר להתרכז בו חייב להיות חלק מהמטרות שלנו בדרך ליעד מסויים שאנחנו צריכים להציב לעצמנו מראש. אין לנו סיבה להתרכז במשהו אם אנחנו לא מבינים איזה ערך יש לזה עבורנו. יהיה לנו קשה להתרכז בלמידה למבחן אם לא ברור לנו למה אנחנו משקיעים. האם מבינים שזה יתרום לעתיד שלנו? אולי אנחנו רוצים לרצות את ההורים? אולי המטרה לקבל ציון ולעמוד באיזו תכנית להצטיינות שאנחנו רוצים. לא משנה מה הסיבה, צריך להבין איך זה משרת אותנו ומה המחיר שנצטרך לשלם עבור זה. ונניח שבחרנו להתרכז במשהו והתיישבנו ופינינו זמן והבנו את המשמעות ויש רצון, אבל לא מצליחים יותר מכמה דקות ברצף ומוצאים את עצמנו בוהים בדף או בחלל.

עד היום, כשיש לי משימה או פרוייקט, אני קודם כל הולכת לקנות משהו שקשור לפרוייקט. זה נשמע מוזר או חומרי אולי, אבל זה מסמל עבורי איזושהי התחייבות וגם נותן לי מוטיבציה שיש לי קלסר חדש או תיקייה או מחברת.. אסתטיקה זה משהו שמחבר אותי אז לבחור את המחברת הכי יפה, יכול ממש לדרבן אותי לכתוב או ללמוד משהו. כשהייתי ילדה הייתי מגישה עבודות בקלסר שעטפתי וניילנתי וציירתי כותרות עם שבלונות וזה שזה נראה יפה היה חשוב לי ממש כמו התוכן וזה הפעיל אותי ללמידה ולריכוז.

אז צריך להחליט מה הפרוייקט, מה צריך בשבילו, לוודא שיש את המקום והזמן. ועכשיו לשבת להתרכז. ממששש

אז קבלו ממני כמה טיפים יישומיים שקשורים גם להבנה של הפונקצייה הקשבית שעליהם התפקוד נשען:

1.קשב מתמשך

אז לאנשים שיש להם קושי בקשב המתמשך, קשה לשבת ולהתרכז לאורך זמן. לתלמידים כאלה אני ממליצה לזרום עם טווחי הקשב שלהם ולצאת להרבה הפסקות יזומות קצרות. הרבה תגמולים, ללמוד 20 דקות ואז לראות סדרה שהם אוהבים או להכנס קצת לרשתות החברתיות. ישנם כלים כמו שיטת פומפדורו שאפשר להשתמש בהם, אלו בעצם טיימרים של 25 דקות ולאחריהן 5 דקות הפסקה ואז שוב 25 דקות ריכוז ו-5 דקות הפסקה וחוזר חלילה. צריך להתחייב שבזמן של ה- 25 דקות אסור להתרכז בשום דבר אחר ממה שחשבנו עליו.

2. קשב סלקטיבי יש אנשים שיש להם בעיה בקשב הסלקטיבי, קשה להם לראות את התמונה המלאה והם מתמקדים כל הזמן בחלק קטן ולומדים אותו. לתלמידים כאלה אני ממליצה לסכם את החומר על פלקט. לקחת פלקט ולקפל אותו למספר חלקים כך שבכל חלק מסכמים פרק אחר מהחומר למבחן. כך יש בכל חלק רצף של נושא שלם ואפשר לעשות זום אאוט ולראות איך רצף הדברים מתחברים ביחד לנושא אחד. טיפ נוסף הוא לשים לב למספרים, סעיפים, כותרות ותתי כותרות ולמספר אותם. ואז גם אם נתקעים על איזשהו סעיף, אפשר לעשות זום אאוט ולראות למה הוא קשור, תחת איזה כותרת, מה יש לפניו ומה יש אחריו. ואם עדיין לא מבינים, אז לעשות דף מרוכז של שאלות ולבקש עזרה (מורה, הורה, מרצה, חבר ללימודים, גוגל).

3. הפניית קשב יש אנשים שיש להם בעיה עם הפניית קשב, להם אני גם ממליצה להשתמש בפלקט וכל פעם לקפוץ מנושא לנושא ולעבור על כותרת מסויימת. המטרה היא לבחון את עצמם אם הם יודעים איפה הכותרת הזאת נמצאית (תחת איזו כותרת, סעיף, דוגמה..)

4. בקרת קשב סופר קריטי. לפעמים אנחנו מתחילים ללמוד ונתקעים זמן ממושך על המבוא או הרקע. משקיעים זמן רב בהבנה של משהו קטן וזניח ומפספסים זמן יקר ומשאבי קשב יקרים. בגלל זה אני מציעה לקחת את היום הראשון של הלמידה להבנת הקצב, היקף החומר, מה יותר חשוב ומה פחות ולהחליט מתי נתקעים על שאלה כי זה קריטי להבנה של ההמשך או מתי כותבים שאלה בדף בצד ובסוף היום או יום לפני המבחן שואלים מישהו את כל השאלות במרוכז. נקודה נוספת שקשורה לבקרת קשב היא החלטה מראש כמה זמן וכמה משאבים להשקיע. אם זה מבחן עם המון המון חומר אז עדיף לעבור בצורה מקיפה אבל לא מאוד מעמיקה על החומר ואולי לעשות תרשים זרימה. אבל אם יש מעט חומר אז אולי צריך ללמוד אותו בצורה יותר מעמיקה או אפילו לשנן את רובו.

כל אחד יודע באיזו אווירה הוא מתרכז טוב יותר. יש כאלו שאוהבים לעבוד עם מוסיקה ברקע וכאלה שלא. יש כאלו שאוהבים לשבת ברעש רקע כמו בית קפה או טלויזיה ברקע. יש כאלה שמתרכזים טוב בנסיעה ברכבת (כן כן אני מאלה) פעם אהבתי לשבת בחברת אנשים ולעבוד או ללמוד היום אני דווקא אוהבת לבד, בשקט, על שולחן גדול עם כוס תה ירוק ועץ להביט בחלון.